על דת הסיינטולוגיה לעומת הדת היהודית – חוויה אישית, הרהורים שבלב

זה קרה גם לי… אמא נפטרה. כשזה קורה זה אמיתי וזה מטלטל, למרות שהייתי די מוכן לכך שזה עלול לקרות במשך שנתיים, זה עדיין עשה את ההשפעה שלו. באחד הערבים אחרי השבעה, הרגשתי שאני חייב לצאת החוצה לעשות טיול רגלי, יצאתי עם טרנינג בלי כיוון בלי מטרה רק לצאת החוצה.

אחרי הליכה קצרה ראיתי אורות בבית הכנסת שמסתבר היה ליד ביתי, נמשכתי לשם, ונכנסתי בזמן התפילה. מישהו קם לעברי ונתן לי כיפה וסידור תפילה בעמוד הנכון והצביע לי על כסא פנוי. תוך שניות הייתי חלק מקהל המתפללים, התקבלתי בזרועות פתוחות, בלי שאלות בלי חקירות, קיבלתי שרות מיידי. ויכולתי להגיד קדיש עם "אמן" מהמתפללים שלא הכירו אותי אבל הכירו בי.
אל התפילות הבאות באתי בלבוש הולם ומצויד בכיפה.

נוכחתי לדעת שהיהדות היא דת אמיתית, דת ללא "בעל הבית". אין מי שצריך לשאול אותו, אין מישהו שיכול להגיד לך שאינך רשאי להיכנס לבית הכנסת, אין בכלל איש בקבלה שמסנן את האנשים שבאים.

הייתי רוצה שזה יהיה כך בסיינטולוגיה, בסך הכל סיינטולוגיה היא דת נכון?

הייתי רוצה להיות מסוגל לקרוא משהו ולהתחזק בספרייה ההכשרה של הארגון, זאת אמורה להיות ספריה ציבורית שכל סיינטולוג יכול להיכנס ולקרוא משהו מהכתבים הדתיים של סיינטולוגיה.
אבל השומר בכניסה לארגון, שבסך הכל ממלא הוראות של קצין האתיקה, שממלא הוראות של מישהו בדנמרק, שממלא הוראות של "בעל הבית" כלשהו,.היה צריך לקבל 'אישור כניסה', לפני שהוא היה יכול להכניס מישהוי לקבל שרות.

הייתי רוצה שיהיה שם אודיטור שייתן סשן או סיוע לאדם שעבר אבדן, ושייעשה שימוש בטכנולוגיה האדירה והכבירה של סיינטולוגיה (זה אפשרי נכון? אבל זה נראה לי חלום שיתגשם עוד כמה מאות שנים אם נשרוד עד אז)

מה שהדהים אותי באותו ערב שהייתי זקוק לתמיכה הוא הפשטות של העניין, איך כמעט ללא מילים, הפכתי להיות מתפלל מן המניין. איך בשבת אחרי כן הזמינו אותי לעלות לתורה כשאומרים קדיש בקול מעל הדוכן, כשכל בית הכנסת עונה אמן, איך עשו אשכבה על אמא, נחמה בת נעמי זכרונה לברכה, איך קיבלתי שרות מלא, חם אוהב מחבק. (ואם היו בודקים עלי…? לא שמרתי מצוות, לא שבת, לא תפילין – חוטא גמור, והתקבלתי בחיבוק)

היהדות הייתה שם כל הזמן, חכתה בסבלנות, וכשבאתי התקבלתי.
זה היה יכול להיות בכל בית כנסת אחר בעולם, כי הגישה היא לתת שרות לכל יהודי.

יכול להיות שסיינטולוגיה נמצאת בראשית דרכה, (מה זה 70 שנה לעומת 3000 שנה?) לדעתי היא צריכה לעבור שינוי.. להתקדם לשלב הבא… ואולי ללמוד משהו…

יש שיחשבו שאני לא אמור לכתוב את המאמר הזה, כאילו שאסור להגיד שום דבר שיישמע כמו ביקורת על הארגון, בטענה שזה מה שישמור על הארגון או על סיינטולוגיה שלמה לאורך זמן, כאילו שכל ביקורת באה בכוונה הרסנית.

אך אני חולק עליהם, אי סובלנות למצבים לא רצויים מניעה לפעולה ולשינוי. צריך להתבונן במצבים לזהות דברים שלא צריכים להיות כך, להסב את תשומת הלב אליהם, כדי שאפשר יהיה לשנות את המצבים האלו לטובה, זה נכון גם בסיינטולוגיה וגם בחיים בכלל.

שיפור מצבים בחיים זה המהות של סיינטולוגיה. וזה מה שישמור על סיינטולוגיה לאורך זמן.

אכפת לי ממה שקורה. אני רוצה שסיינטולוגיה תהיה כאן ובכל מקום גם בעוד 3000 שנה.

אני מאמין שארגוני הסיינטולוגיה יכולים למלא את הייעוד שלהם כמובילים של הדת החדשה שיכולה לעזור לכל אדם על פני כדור הארץ. לדעתי לא צריך לאפשר סיינטולוגיה להיראות כמו כת סגורה או לפעול כאילו שיש לה "בעל בית". סיינטולוגיה היא דת במהות שלה ואני חושב שהארגון צריך להתנהג כמו שדת אמתית מתנהגת, בחמלה כלפי המאמינים שלה.

אני יהודי וסיינטולוג ואלו הרהורים שיש לי בלב, איך אפשר להתקדם מכאן?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *