היא יצרה סנסציה כאשר פורסמה לראשונה בשנת 1950 ונסקה ישירות לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. היא התקבלה בתשואות כתגלית אדירה לטובת המין האנושי ואותות הכבוד שהוענקו למחברה ממלאים חדרים. כיום ממשיכה הפופולריות שלה לגאות, כאשר מדי שלושים שניות נמכר עותק ממנה בכל מקום בעולם, בכל יום מימי כל שנה בעשור האחרון.
מהי דיאנטיקה?
דיאנטיקה הפכה לשיטת השיפור העצמי המדוברת ביותר כיום. לעתים היא נושא לויכוח מלוהט, אך במשך 60 השנים האחרונות היא רב מכר מתמיד, שמכירותיו הוכפלו פי עשרה בעשור האחרון. למעלה מעשרים מיליון עותקים נמכרו בחמישים שפות, ודיאנטיקה זוכה לשבחים נלהבים וספונטניים מפי כמה מאנשי השם המכובדים ביותר בימינו. תופעה כזאת מעלה גם שאלות רבות לגבי מהותה של דיאנטיקה. מה הופך את דיאנטיקה לשונה כל כך משיטות אחרות לשיפור עצמי? כיצד עמדה במבחן הזמן ובהלם התרבות שיצרה כאשר יצאה לאור לראשונה לפני יותר מחצי מאה? מה אומרים עליה המומחים והעוסקים בה כמקצוע ובמה יכולה היא להועיל לאנשים?
התגלית הבסיסית
"אחת התגליות הבסיסיות בדיאנטיקה היתה כי חוסר הכרה והכאב הנלווה אליה מאוחסנים באחד מחלקי המיינד, וכי אותו כאב ואותו חוסר הכרה מצטברים עד שהם גורמים לאורגניזם להתחיל לגווע.
"תגלית אחרת בדיאנטיקה היתה כי ניתן לעקר את עוצמתו של כאב זה או למחקו, עם חזרה להכרה מלאה ושיקום לעבר הישרדות.
"במילים אחרות, עם דיאנטיקה מתאפשר לבטל את חוסר ההכרה והכאב שהצטברו עם השנים ולהשיב לאורגניזם את בריאותו וכוח החיים שבו. כאב גופני ואבדנים מצטברים מביאים להתערערות ההכרה, התערערותה של בריאות הגוף והתערערות הרצון לחיות עד לנקודה בה האורגניזם מבקש את מותו באופן פעיל, גם אם לעתים קרובות זה נעשה בהיחבא. מחק או עקר את הכאב הפיסי, את רגעי האבדן של החיים, וכוח החיים שב. המרץ שבחיים, שבשאיפה לרמות גבוהות יותר של הישרדות, הוא החיים עצמם.
"דיאנטיקה אפשרה לאדם לחסל אברציות ומחלות באמצעות עיקור או חיסול הכאב המצוי במאגרי אחסון הכאב שבגוף וזאת מבלי לגרום כאב נוסף כמו שקורה בעת ניתוח. מכאן אנו למדים כי ההכרה תלויה בהיעדרם, בעיקורם או בחיסולם של זיכרונות כאב פיסי, שכן חוסר ההכרה היווה חלק מאותו כאב – אחד מסממניו. דלקת במפרק הברך, למשל, היא הצטברותן של כל פציעות הברך מן העבר. הגוף מבלבל את הזמן והסביבה עם הזמן והסביבה בהם נפגעה למעשה הברך, ולפיכך הוא משמר שם את הכאב בפועל. נוזלי הגוף עוקפים את אזור הכאב וכך נוצר משקע הידוע בשם 'דלקת המפרקים'. ההוכחה לכך היא שכאשר מאותרות פציעות הברך מן העבר ונפרק מטענן נעלמת דלקת המפרק. שום פציעה אחרת אינה מחליפה אותה והאדם נפרד לשלום מדלקת מפרק הברך.
מה ניתן לעשות עם דיאנטיקה?
"אודיטור טוב של דיאנטיקה יכול לקחת גברת רצוצה בת שלושים ושמונה השקועה בצערה, לסלק מן הדרך את תקופות הכאב הפיסי והמנטלי בעברה ולהוציא תחת ידיו אישה שנראית כבת עשרים וחמש – אישה שמחה ומלאת חיים בת עשרים וחמש. מובן שזה לא ייאמן, אך כך גם פצצת האטום, כמה גרמים של פלוטוניום שיכולים למחות עיר מעל המפה. השב לאדם את הכרתו במלואה ואתה משיב לו את מלוא פוטנציאל החיים שלו. וכעת ניתן לעשות זאת."
עדויות ותוצאות של דיאנטיקה
"דיאנטיקה הביאה אותי לצמרת עולם הבידור. תמיד היתה לי היכולת להצליח במידת מה, אך דיאנטיקה שחררה אותי עד למצב בו משהו גדול באמת יכול היה להתרחש, ללא הפרעה. "
ג'ון טרבולטה – שחקן
"למרות שהגעתי להישגים אדירים בתחום הראגבי, במשך אותן שנים הייתי אומלל למדי כאדם. חסרו לי ביטחון והערכה עצמית והיו לי ספקות לגבי יכולתי לשאת באחריות. מצב זה נמשך לאורך שנות השבעים המאוחרות ועד אמצע שנות השמונים. חיי הנישואין שלי החלו להינזק בשל כך והפכתי מדוכא למדי. בקיץ 1988, לאחר שניסיתי למצוא את הפתרון למצבי, קראתי את "דיאנטיקה" וצפיתי בקלטת הווידאו של דיאנטיקה. תוך כדי קריאת הספר והצפייה בקלטת ניצת בי שביב תקווה שהנה קיים פתרון לבעיותיי. החלטתי לנסות זאת ולא התחרטתי על כך. כיום אני "קליר" כמתואר בספר וחיי הנישואין שלי טובים. אני מאושר מאוד. אני יכול כעת לעמת[1] את ההווה ולצפות לעתידי בביטחון רב."
פרנק ליידלאו, שחקן רוגבי סקוטי בין-לאומי לשעבר
"נישואיי היו בנתיב המוביל לגירושין. למרות שאהבנו זה את זו, דבר מה נכנס בינינו ולא ידענו מהו. ניסינו הכל. הלכנו ליועץ נישואין וביקרנו אפילו אצל פסיכיאטר והתוצאה הסופית היתה שעדיין היינו בנתיב הגירושין. בדיוק כאשר עמדתי להגיש את המסמכים הסופיים, חבר קרוב שלנו התעקש, פשוט התעקש בתוקף, שננסה את דיאנטיקה. ואז הבנו מה נכנס בינינו – היה זה המיינד[2] הריאקטיבי. לא רק שדיאנטיקה העניקה לנו את הכלים להציל את נישואינו ולבנותם מחדש, אנו אוהבים זה את זו היום יותר מאשר ביום כלולותינו."
קוני לאטץ', יועצת ניהול
"במשך שנים, מאז היותי ילד, סבלתי מלחץ בסינוסים. המצב היה נעשה גרוע עד כדי כך שלא הייתי יכול אפילו להתכופף ולהרים עיפרון (!), וכתוצאה מכך היו לי מיגרנות. דיאנטיקה טיפלה במקור לכאבי הראש שלי – המיינד הריאקטיבי. איני יכול להסביר כיצד הרגשתי בתקופה ההיא. הלחץ פשוט התפזר ונעלם. יכולתי להרגיש כיצד הוא יורד מפניי וזו היתה כזאת הקלה! במשך חודשים הייתי מתהלך וחושב, 'אוקיי, מתי הוא יחזור? מתי זה יתחיל?' זה מעולם לא קרה. זה פשוט נעלם.
קייל פרנצ'ר
"דיאנטיקה מסייעת לאדם להפוך את הספירלה הפוחתת על פיה ולהתחיל להתקדם בכיוון האחר. היא שינתה רבות מגישותיי לגבי עצמי והסובבים אותי. האמת היא שאתה הוא האדם היחידי שיכול לבלום אותך."
ג'ודי נורטון טיילור, שחקנית
חוות דעת מקצועיות
"ספר הדיאנטיקה צריך להיות מרכיב חיוני בספרייתו האישית של כל אדם."
פול ג'אקונלו, דוקטור לרפואה
"דיאנטיקה היא גישה מדעית אלטרנטיבית המאפשרת לנו להבין את כל סכסוכינו הפנימיים העמוקים ביותר ולהשתחרר מהם."
פול שושאר, PhD, MD, דירקטור כבוד במכון הצרפתי להשכלה גבוהה.
"האברד מגיש שיטה חדשה ומהפכנית שמאפשרת לבני אדם לחיות בהתאם ליכולותיהם המלאות."
ל. ה. גאן, אוניברסיטת סטנפורד
"זהו הספר המלא, המדויק ומשנה-החיים ביותר שקראתי אי פעם בנושא המיינד האנושי."
ד"ר דיוויד סינגר, סינגר יועצים
"השפעתה של דיאנטיקה משמעה כי העולם שוב לא יהיה כפי שהיה… דיאנטיקה תנצח אם אנשים במספר מספיק יוזמנו להבינה בעוד מועד.
פרדריק ל. שומאן, פרופסור, ויליאמס קולג'
"ללא ספק, ל. רון האברד הוא אחד הסופרים הפוריים ורבי-ההשפעה של המאה העשרים."
סטפן ו. וויילי, PhD, פרופסור לאנגלית ולשפות זרות
"יתברר כי היא מהפכנית עבור האנושות ממש כמו גילוי האש הראשון של איש המערות."
וולטר וינצ'ל, בעל טור, דיילי מירור
תעודות הוקרה ואותות כבוד ל-ל. רון האברד
הנה כמה מאותות הכבוד שהוענקו ל-ל. רון האברד על כתביו שאינם בדיוניים.
אות דפנת הזהב למדעי האדם
אות כבוד זה, הקרוי “Laurer d'Or des Sciences Humaines” הוענק לסופר ולפעיל זכויות האדם ל. רון האברד לאחר מותו. אות כבוד זה מוענק על ידי הועדה לקידום צרפת (Comite France Promotion) עבור הישגים יוצאים מגדר הרגיל בשיפור תרבות צרפת.
פרס לטינה
ספר הדיאנטיקה זכה בפרס שני בקטגורית הספרות הלא-בדיונית באיטליה. פרס זה הוענק ל-ל. רון האברד על ידי ועדת פרסי לטינה בראשות ראש ממשלת איטליה.
Palmas De Oro
אגודת העיתונאים הלאומית במקסיקו העניקה את אות Palmas De Oro (דקל הזהב) ל-ל. רון האברד כ-"מחווה ל-ל. רון האברד על המורשת החשובה שהותיר לאנושות בטכנולוגיה שלו ובכתביו הספרותיים בשני העשורים האחרונים."
צלב הזהב על מסירות ומצוינות
הוענק ל-ל. רון האברד על תרומותיו היוצאות מן הכלל לשיפור האנושות מידי הארגון הצרפתי, "Commission Superieur Recompense".
La Cravate d’Or
אות עניבת הזהב הוענק ל-ל. רון האברד על הישגיו יוצאי הדופן באמנויות, במדעים ובספרות מידי ההתאחדות הלאומית הצרפתית לתרבות.
מדלית הזהב של האקדמיה לאמנויות, מדעים וספרות
זהו אחד הפרסים הבין-לאומיים היוקרתיים ביותר שהוענקו ל-ל. רון האברד. הוא מוענק לאישיות יוצאת דופן בתחומי האמנות, המדע והספרות. ל. רון האברד זכה לציון זה על כתביו והישגיו הספרותיים. מדליית הזהב מוענקת על ידי מוסד האקדמיה לאמנויות, מדעים וספרות בצרפת. לאקדמיה נציגים בגרמניה, שוויצריה, בלגיה, יוון, הולנד, איטליה, לוקסמבורג, מקסיקו, רומניה, ארצות הברית ומדינות נוספות.
אות דפנת הזהב ליוקרה באירופה
אות זה הוענק על ידי המועצה האירופית לסופרים ונתקבל על ידי נציגי New Era Publications עבור כתביו הספרותיים של ל. רון האברד. מטרת המועצה הזאת היא לאפשר לדורות העתיד לקרוא ולהעריך ספרות שתיצור שיפור חברתי וחיים טובים יותר בחברת המחר.
פרס האוניברסיטה הלאומית של מוסקבה
קנטרוב איגור יעקבלביץ', דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה הלאומית של מוסקבה, העניק מגן הוקרה ל-ל. רון האברד ועליו הכיתוב הבא: "ל. רון האברד זוכה לתשומת לב לא רק בשל המגוון שבעבודתו, כי אם בשל תשוקתו שאינה בת-ריסון לצעוד בדרכו שלו – דרך בה איש לא צעד מעולם. להבין את התעלומות הקשות ביותר של הקיום האנושי; ותשוקה זו היא תכונה שאין בלתה וסימן היכר למדען אמיתי. זה מציב אותו שכם אל שכם עם גדולי ההוגים.
תואר דוקטור כבוד לספרות: אוניברסיטת מוסקבה
תואר זה הוענק ל-ל. רון האברד על "הישגים יוצאים מגדר הרגיל בספרות ובפילוסופיה" ועבור פעילותו ההומניטרית הענפה. התואר הוגש ל-"שירותי הסופר", הנציגות הספרותית של ל. רון האברד, על ידי דיקן הפקולטה לעיתונות, פרופסור יאסן זאסורסקי.
על המחבר
ל. רון האברד הוא ללא ספק אחד המחברים הבולטים של ספרי שיפור עצמי בעולם. כתביו סייעו למיליוני אנשים וזכו להכרה מצד ארגוני תרבות ואקדמיה רבים ברחבי תבל.
האברד, שנולד בשלושה-עשר במרס 1911 בטילדן, נברסקה, בילה את שנותיו הראשונות בסביבה הקשוחה של מדינת מונטנה, שם גדל בקרב אחרוני החלוצים והבוקרים.
ל. רון האברד, שהיה בנו של איש צי, ערך בגיל צעיר מסעות לסין, יפן ולאיי האוקיינוס השקט. בגיל חמש עשרה בלבד הוא נסע בגפו לעומקה של סין ולמנצ'וריה, שם נתקל בהבדלים נרחבים בתרבויות ובמנהגים בין העמים אותם פגש.
עם שובו לארצות הברית השלים האברד את השכלתו וקיים את עצמו כשהיה במכללה וכשניהל את מחקרו בכך שכתב מגוון נרחב של מאמרים וסיפורים. תפיסת החיים שלו זיכתה אותו במהרה בהכרה ציבורית כאשר הוא הוציא מקרבו ממש מיליונים של מילים. הוא כתב מאמרי תעופה (הוא היה גם טייס דאונים וביצע פעלולי טיסה בערי השדה), מערבונים, סיפורי ספורט, סיפורי ימאות, מותחנים בלשיים, סיפורי מזימות צבאיות והרפתקאות מכל הסוגים ומכל היבשות. בתקופה מאוחרת יותר הוא איחד כוחות עם אחד מגדולי העורכים בתחום המדע הבדיוני, ג'ון וו. קמפבל הבן, ותרם ליצירת מה שכונה מאוחר יותר "תור הזהב של המדע הבדיוני."
בעת שלמד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון הגיע האברד להבנה כי הידע הקיים בתרבות בה אנו חיים אודות המיינד, ערכו המעשי אינו רב מזה של השאמאן[6] בעם הגולדי במנצ'וריה, או של המרפא משבט שחורי-הרגל. זו היתה חברה מצטיינת במדעים הפיסיקליים אך חסרת כל דרך לשפר את יכולתו של האדם לחיות את חייו ולהבטיח את שפיותו שלו. הוא פתח במחקר אודות העקרונות השוכנים בבסיס החיים כדי לנסות ולפתור כמה מבעיותיה של האנושות.
האברד המשיך לכתוב כדי לממן עצמו ואת מחקרו, אשר כלל מסעות אותם ערך כדי לחקור תרבויות אחרות. בין השנים 1933 ו1941- הוא ערך מסעות שזיכו אותו בבחירה למועדון חוקרי-הארצות היוקרתי.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שירת האברד בצי ארצות הברית במשך כמה שנים. במהלכן הוא הושפע עמוקות ממה שראה וחווה, וגמר אומר להמשיך את מחקרו ביתר שאת לאחר תום המלחמה. הוא החל ליצור סינתזה ממה שלמד מפילוסופית המזרח, המתודולוגיה המדעית ועבודתו עם אנשים בזמן המלחמה.
האברד השיג פריצות דרך ופיתח טכניקות שזירזו את התאוששותו שלו מפציעותיו במלחמה. לאחר שריפא עצמו לחלוטין מכמעט-עיוורון ומפציעות משתקות באמצעות הטכניקות של דיאנטיקה, הוא הגיע למסקנה כי התוצאות שהשיג עשויות לעזור לאחרים לשפר את בריאותם ואת האינטליגנציה שלהם ולהיות מאושרים. זו היתה התקופה בה גובשו עיקרי הטכנולוגיה של דיאנטיקה. האברד החל ליישם את הטכניקות באופן נרחב ובהצלחה שאין דומה לה.
לאחר מכן התפרסם ספר הדיאנטיקה במאי 1950. התגובה לספר היתה מיידית. בשלהי קיץ 1950 ניצב הספר במקום גבוה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, אנשים בכל רחבי ארצות הברית קראו את הספר והשתמשו בטכניקות הכלולות בו כדי להשיג רמות חדשות של ביטחון אישי ויכולת.
ל. רון האברד רחש כבוד מועט לטיפולים ה"רשמיים" בהם השתמשו בשם "בריאות הנפש", ולכן הוא הפך למטרה להתקפה מצד תומכי תכניות הפסיכו-כירורגיה, השוק החשמלי, הסמים וההיפנוזה. הוא המשיך במחקרו ללא חת, עד להשלמתו.
הנפח הכולל של כתביו והרצאותיו של ל. רון האברד בנושא הטכנולוגיה של דיאנטיקה, יחסי אנוש והחיים עצמם, הוא מדהים. בנושאים אלה הוא נשא למעלה משלושת אלפים הרצאות וכתב יותר מחמישים ספרים. חומרים אלה מהווים פילוסופיה וטכנולוגיה שלמות ומעשיות לחלוטין שנושאן המיינד, הרוח והחיים. כתביו סייעו למיליוני אנשים לבטוח יותר ביכולותיהם, ולטפל בבטחה באתגרי החיים.
מילון מונחים
[1] לעמת דבר מה, פירושו להיות שם בנוחות ולקלוט בחושים.
[2] מיינד (Mind) הוא מכלול הרישומים המצטבר של מחשבות, החלטות, מסקנות, תצפיות ותפיסות של האדם עצמו; אותו חלק באדם המשמש לפעולות חשיבה ודמיון.
[3] החלטיות עצמית היא המצב בו אדם יכול או יכול שלא להיות נשלט בידי סביבתו, בהתאם לבחירתו שלו. יש לו ביטחון ביחסיו הבין-אישיים. הוא חושב בהגיון אך אינו חייב להגיב; מצב בו אדם מחליט על פעולותיו בעצמו; היכולת לכוון עצמו.
קליר: אדם שאין לו עוד כל פסיכוזות, נוירוזות, דחפים כפייתיים או הדחקות, ואין לו מחלות פסיכוסומטיות.
מיינד ריאקטיבי: חלק במיינד ובו מתועדים הרגשות הכואבים והכאב הפיסי. כאב זה יכול להתעורר מחדש בזמן הווה ולהשפיע לרעה על האדם.
[6] שאמאן – איש דת או רופא אליל בחברות מסוימות, הטוען שלו בלבד יש את האפשרות ליצור קשר עם האלים וכו'.