המאמר "אימון" ,המוגש כאן לפניכם, נכתב על ידי ל. רון האברד ב 24-5-1968 על מנת לעזור לתלמידים לאמן זה את זה בתרגילי הכשרה או בקיצור ת"רים – בסיינטולוגיה קיימים תרגילים שמאפשרים לכל אדם לשפר את רמת המיומנות של התקשורת שלו. תרגיל הוא שיטת לימוד או הכשרה שבה אדם מבצע נוהל פעם אחר פעם כדי להפוך את אותה מיומנות למושלמת. תרגילי תקשורת אלה, שנקראים תרגילי הכשרה או בקיצור ת"רים, עוסקים בחלקים השונים של נוסחת התקשורת. הת"רים של נוסחת התקשורת ממוספרים מ- 0 ועד 4 . עקרונות האימון ניתנים ליישום על כל אימון שהוא בכל נושא. ויכול לעזור למאמנים אישיים בכל תחום שהם רוצים לאמן…

אימון – COACHING

נלקח מתוך חוברת-העזר "תקשורת", שהיא

הפרק החמישי מ"ספר-העזר של סיינטולוגיה"

המאמר המקורי נכתב ב 24-מאי- 1968

אימון הוא טכנולוגיה בפני עצמה, חלק חיוני בלימודי הסיינטולוגיה. הן אתה והן בן הזוג שלך צריכים להבין אותו ביסודיות לפני שתתחילו לתרגל ת"ר כלשהו.

אימון טוב יכול ליצור את ההבדל בין לעבור דרך תרגיל עם תוצאות מעולות עבור תלמיד או לא לעבור דרך התרגיל כלל.

כדי לעזור לך לבצע על הצד הטוב ביותר את תפקידך בכל הנוגע להיותך מאמן, תמצא להלן כמה נתונים שיסייעו לך:

1. אמן עם מטרה.

א. כאשר אתה מאמן מישהו, שאף לכך שהתלמיד יבצע את תרגיל ההכשרה באופן נכון; הייה תכליתי באופן שבו תפעל להשגת שאיפה זאת. בכל פעם שאתה מתקן את התלמיד כמאמן, אל תעשה זאת סתם ללא כל סיבה, ללא כל מטרה. תן דעתך על כך שהמטרה עבור התלמיד היא להשיג הבנה טובה יותר של תרגיל ההכשרה ולבצע אותו כמיטב יכולתו.

2. אמן עם ממשות.

א. הייה מציאותי באופן האימון שלך. כאשר אתה מעביר יזומה לתלמיד, עשה אותה שהיא באמת תהיה יזומה, לא סתם משהו שכתוב על הנייר שעליך להגיד, כדי שהדבר יהיה כאילו התלמיד היה נדרש לטפל בה בדיוק כפי שאתה אומר בתנאים ובנסיבות של ממש. עם זאת, אין זה אומר שאתה חש באמת את מה שאתה אומר לתלמיד, כגון לומר לו "כואבת לי הרגל". אין זה אומר שרגלך צריכה לכאוב, אלא שעליך לומר זאת בצורה כזאת שתעביר לתלמיד שרגלך כואבת. דבר נוסף באשר לכך – אל תשתמש באיזה שהן חוויות מעברך לצורך האימון. הייה מקורי בזמן הווה.

3. אמן עם התכוונות.

א. בבסיס כל האימון שאתה נותן צריכה להימצא התכוונותך שבסוף התרגיל התלמיד יהיה מודע לכך שהולך לו טוב יותר בסופו מאשר הלך לו בהתחלה. התלמיד חייב להרגיש שהוא השיג דבר-מה בתרגיל ההכשרה, ולא משנה עד כמה הדבר קטן. זוהי התכוונותך, ותמיד צריכה להיות התכוונותך בשעה שאתה מאמן, שהתלמיד שאתה מאמן יהיה אדם עם יכולת גבוהה יותר ועם הבנה רבה יותר בנושא שעליו מאמנים אותו.

4. בעת האימון, טפל בדבר אחד בלבד בכל פעם.

לדוגמה, כשהתלמיד משתמש בת"ר 4, אם הוא מגיע אל היעד שנקבע עבור ת"ר 4, בדוק לאחר מכן את הת"רים הקודמים, בזה אחר זה. האם הוא מעמת אותך? האם הוא מעביר אליך את השאלה בכל פעם כשאלה שלו, והאם הוא באמת התכוון שתקבל אותה? האם הווידועים שלו מסיימים את מחזורי התקשורת וכו'. אך אמן על הדברים האלה רק אחד בכל פעם, לעולם לא שניים או יותר בו-זמנית. הבטח שהתלמיד מבצע בצורה נכונה כל חלק שעליו אתה מאמן אותו, לפני שתמשיך אל צעד ההכשרה הבא. ככל שתלמיד משתפר בביצוע תרגיל מסוים או חלק מסוים של תרגיל, עליך לדרוש, כמאמן, תקן גבוה יותר של יכולת. אין זה אומר שעליך להיות "תמיד לא מרוצה". זה כן אומר שאדם יכול תמיד להשתפר, וברגע שהגעת לרמה מסוימת של יכולת, עבוד לקראת רמה חדשה.

אם אתה מוצא שהתלמיד מתקשה בביצוע אחד התרגילים, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לבקשו לקרוא שוב את הטקסט של התרגיל ולמצוא כל מילה שהוא לא הבין במלואה ולהבהירה במילון. אם דבר זה אינו מתקן את המצב, בדוק אם זהו אחד התרגילים המוקדמים יותר שעליו הוא תקוע. אם אתה מוצא שזה המצב, עליך לחזור אל התרגיל המוקדם יותר שעליו הוא תקוע, ולהעבירו דרכו עד שהוא עובר אותו. אחרי שעשית זאת, התחל בתרגיל הבא ובצע אותו עד ל'עובר' והתקדם שוב דרך התרגילים המאוחרים יותר.

כמאמן, עליך לפעול תמיד בכיוון של אימון טוב יותר ומדויק יותר. לעולם אל תתיר לעצמך לעשות עבודת אימון רשלנית, משום שתעשה לתלמידך שירות דוב, ואנו בספק אם אתה עצמך היית רוצה לקבל שירות דוב דומה כאשר אתה בתפקיד התלמיד.

באימון, לעולם אל תביע דעה בתור שכזו, אלא תמיד תן את הנחיותיך כאמירה ישירה במקום לומר "אני חושב", או "ובכן, אולי זאת עשויה להיות הדרך הנכונה" וכו'.

כאשר אתה מאמן, אתה אחראי בראש ובראשונה לתרגיל ולתוצאות שמושגות על התלמיד.

מפעם לפעם התלמיד יתחיל לתרץ על דרך ההגיון ולהצדיק את מה שהוא עושה, אם הוא עושה דבר-מה מוטעה. הוא ייתן לך סיבות מדוע ו"בגלל ש…". דיון ארוך על דברים מסוג זה אינו משיג הרבה. הדבר היחיד שאכן משיג את שאיפות הת"ר ופותר כל חילוקי דעות הוא ביצוע התרגיל. אתה תגיע רחוק יותר על-ידי ביצועו מאשר על-ידי דיבור עליו.

בת"רים, המאמן צריך לאמן בעזרת החומר הניתן בסעיפים של "דגש האימון" ו"תכלית".

תרגילים אלה נוטים מדי פעם לגרום למורת רוח אצל התלמיד. ייתכן שבמהלך תרגיל תלמיד עלול להתרגז או להיות מצוברח. באם הדבר קורה, המאמן חייב לעזור לתלמיד לעבור דרך מורת רוחו ולא לסיים את התרגיל ולהשאיר את התלמיד במצוקה. במקרה כזה, אם פשוט תעזוב את התלמיד כשהוא יושב שם, יותיר אותו למעשה במורת רוח רבה יותר מאשר אם תעביר אותו דרך התרגיל. כוונת התרגיל היא ללמד את התלמיד לתקשר, וכל מורת רוח היא פשוט נלווית לתרגיל ואינה ממלאת בו כל תפקיד.

יש דבר קטן שמרבית האנשים שוכחים לעשות, והוא לומר לתלמיד כאשר הוא עשה את התרגיל נכון, או כשהוא עשה עבודה טובה על צעד מסוים. מלבד תיקון מצבים של היותו טועה, יש גם לחלק שבחים על היותו צודק.

אתה בהחלט "פוסל" את התלמיד על כל דבר שמסתכם ב"אימון עצמי" (כאשר התלמיד מנסה לתקן את עצמו). הסיבה לכך היא שלתלמיד תהיה נטייה להיות מופנם (להסתכל פנימה לתוך עצמו), והוא יסתכל יותר מדי על איך הוא עושה ועל מה הוא עושה במקום פשוט לעשות זאת.

כמאמן, דאג שתשומת לבך תהיה על התלמיד ועל דרך התקדמותו, ואל תתעניין כל-כך במה שאתה עצמך עושה עד שתזניח את התלמיד ולא תהיה ערני ליכולתו או לאי-יכולתו לבצע את התרגיל נכון. קל להיעשות "מעניין" בעיני התלמיד, להצחיקו ולהציג קצת. אך תפקידך העיקרי כמאמן הוא לראות עד כמה טוב הוא יכול להיות בכל תרגיל הכשרה, ועל כך עליך למקד את תשומת לבך; על כך ועל איך הולך לו.

התקדמותו של התלמיד נקבעת במידה רבה על-ידי תקן האימון. תוצאות טובות מייצרות אנשים טובים יותר.

אחרי שהאימון מובן לך ולבן הזוג שלך כאחד, אתם מוכנים לתרגל את הת"רים. ביצוע התרגילים בדיוק באופן שבו הם מתוארים הוא מפתח לשליטה מוצלחת בהם.

נדרשות שעות על גבי שעות של תרגול בתרגילים אלה כדי להפוך אותם למושלמים, אך זהו זמן ששווה להשקיע. כל אחד מהת"רים מבוצע עד שהתלמיד השיג את התכלית של התרגיל ויכול לעשות את אותו ת"ר.

תלמיד עשוי להעביר שעות רבות על ת"ר כלשהו לפני שהוא מגיע לנקודה שבה הוא באמת השיג את המיומנות של אותו ת"ר ויכול לשמור עליה. דבר זה נכון במיוחד לגבי ת"ר 0 הייה שם, ת"ר 0 עימות ות"ר 0 התגרות.

ישנו ת"ר אחד שלגביו קיימת דרישת זמן ספציפית עבור 'עובר': בת"ר 0 עימות, התלמיד צריך לבצע את התרגיל עד שהוא הגיע לנקודה שבה הוא יכול לעשות אותו בנוחות במשך שעתיים ברציפות.

המאמן עובד עם התלמיד על ת"ר מסוים עד לנקודה שבה התלמיד משיג שיפור ביכולתו לבצע את התרגיל היטב. אולם, עדיף לעבור דרך הת"רים כמה פעמים, החל מ-ת"ר 0 הייה שם ועד ל-ת"ר 4, לפי סדר, ולהעלות את דרגת הקושי בכל פעם, מאשר להישאר על ת"ר אחד לנצח או שהמאמן יהיה כה קשוח בהתחלה עד שהתלמיד מתחיל להתדרדר.

בעזרת אימון נוקשה אך הוגן שמבוצע במדרג נאות, התלמיד ישלים את הת"רים האלה עם ודאות ביכולתו ליישם את נוסחת התקשורת בכל מצב שהוא עשוי להתבקש להתמודד איתו.

זוהי אחת מהיכולות רבות הערך ביותר שהוא ילמד אי פעם.

ל. רון האברד

מייסד