יש לך בעיות?
יש אנשים שמסתכלים על בעיות כאל דבר לא רצוי,
דבר שמפריע בדרך לחופש למנוחה,
בקלות אפשר לפתח את הגישה שזה דבר רע,
דבר שצריך רק להיפתר ממנו ולהמשיך הלאה
מצד שני אם אין בעיות זה יכול להיות מאוד משעמם.
איפה עובר קו האמצע?
בוא נראה מה איש חכם אומר בעניין הזה.
"בעיה היא דבר חשוב יותר מחופש.
בעיות שומרות על המשך קיומה של התעניינות.
כשלאדם יש בעיה בצורה מאוד רצינית והוא לא יכול לפתור אותה,
יש לו למעשה מעט מידי בעיות. הוא זקוק ליותר.
אי השפיות בקרב חסרי המעש היא עניין של מחסור בבעיות."
ל. רון האברד
מתוךהספר: יסודות המחשבה
דוגמאות ליישום
הדרך לסבול בעבודה
שכירים רבים, יש להם את השיקול 'לעבוד כמה שפחות',
הם רוצים שלא ייתנו להם הרבה עבודה,
הם רוצים הכי פחות בעיות לטפל בהן.
אם הם מצליחים בכך, איני בטוח שהם יותר מאושרים,
למה?
הם צריכים להסוות את העובדה שהם לא ממש עובדים.
זה אומר שהם צריכים להיות עסוקים בלהיראות עסוקים
בזמן שהם נמצאים שם ואינם עסוקים באמת
ובזמן ש'הראש' שלהם במקום אחר.
מסתבר שזה מצב לא נח להיות,
כי זה להרגיש כל הזמן שאולי מגלים אותך.
בסוף היום הם יכולים להרגיש תשושים
כי היום לא נגמר להם והמחוג בשעון סרב לזוז.
מכירים?
הדרך לא לסבול בעבודה
אם השיקול 'לעבוד כמה שפחות' הוא הדרך לסבול
הרי השיקול הנכון הוא לשמור על התעניינות
ולצורך זה צריך בעיות:
"בעיות שומרות על המשך קיומה של התעניינות".
לכן גישה נכונה של עובד תהיה לבקש עוד עבודה,
ההיפך מהגישה של לברוח מהעבודה, לברוח מבעיות.
אם אין לך הרבה עבודה, אם אין לך הרבה בעיות,
יש שתי אפשרויות,
או שאתה מצליח למצוא עוד בעיות לטפל בהן במסגרת התפקיד שלך,
או שאתה מבקש מהבוס שלך עוד עבודה, עוד בעיות לטפל בהן.
הדרך לשמור על המשרה שלך ולהתקדם
אם אתה מבקש עוד עבודה,
אם אתה לוקח לטיפולך עוד בעיות ופותר אותן
אתה מושך תשומת לב טובה
רואים שאתה שונה מאחרים.
אתה הבחור שלוקח אחריות, שמוכן לעשות יותר
אתה זה שנמצא שם ומתעניין במה שקורה.
אתה לא צריך להתאמץ ל"היראות עסוק"
אתה עסוק כי זה מעניין אותך והזמן עובר לך מהר.
יש לי שתי שאלות רטוריות
אם יצטרכו לפטר מישהו, את מי יפטרו?
ואם תהיה אופציה לקידום באותו מקום
את מי לדעתך יקדמו?
מצב נפשי
המצב הנפשי של האדם קשור לכמות הבעיות שהוא מטפל בהן.
'אי השפיות בקרב חסרי המעש היא עניין של מחסור בבעיות'
אנשים שלא עובדים, שיוצאים ממעגל העבודה, הם מתוסכלים.
הם מרגישים שלא צריכים אותם יותר.
המצב הנפשי שלהם נמצא בירידה, זאת עובדה.
פנסיונרים היא דוגמא טובה לכך.
כל זמן שהם עבדו והיה להם בעיות לטפל בהן
דברים היו פחות או יותר מאוזנים עבורם.
פתאום נוצר חלל של זמן, שעמום נכנס לתמונה.
וכדי למלא את החלל הם מפתחים בעיות
הבעיות שהן מפתחים, הן בעיות נפשיות או גופניות.
אז אפרופו השיקול 'לעבוד כמה שפחות'
תראה עד כמה הוא מסוכן,
כי הקצנה שלו היא 'לא לעבוד בכלל'
וזה נוסחה בדוקה להתדרדרות נפשית ואחריה התדרדרות פיזית
עצה למי שיש רק בעיה אחת
יש אנשים שיש להם בעיה, שאותה הם מנסים לפתור כל החיים
תפגוש אותם אחרי שלא ראית אותם כמה שנים
והם יספרו לך על אותה בעיה לא פתורה.
כשלאדם יש בעיה בצורה מאוד רצינית והוא לא יכול לפתור אותה,
יש לו למעשה מעט מידי בעיות. הוא זקוק ליותר.
תשומת הלב תקועה על אותה בעיה.
לדוגמא הבעיה היא שהוא לא מוצא בת זוג
הפתרון לקחת על עצמך עוד כמה בעיות כמו התנדבות בשכונה.
אפשר להוסיף עוד בעיה אחת בכל פעם,
עד שהוא יהפך לאדם יותר פעיל
ותשומת הלב שלו תשתחרר מספיק.
ראה זה פלא הוא יוכל לפתור את הבעיה הראשונה
ולמצוא בת זוג.
הדרך להתקדם בחיים
אם אדם רוצה להתקדם בחיים שלו
הקצב שהוא פועל הוא גורם חשוב.
אם הוא לוקח על עצמו מספיק בעיות
הוא שומר על התעניינות גבוהה
בדרך כלל מצב הרוח שלו יהיה טוב
הוא גם יספיק הרבה יותר דברים
וכך יתקדם יותר מאחרים שמנסים לברוח מבעיות.
הדרך אל החופש
זה שמחפש את החופש,
על ידי הימנעות ובריחה מבעיות
מוצא את עצמו במלכודת עם פחדים
ובעיות נפשיות ואינו משיג חופש
בעיות נופלות עליו שהוא לא מסוגל להתמודד איתן
והחיים שלו יכולים להיות גהינום
הדרך אל החופש היא בכיוון ההפוך
לא לפחד מבעיות, לא לברוח מהן,
לפתור אותן ולקחת עוד.
רק אז אתה יכול להיות חופשי מבעיות.
מי שמתורגל לפתור בעיות
לוקח את הבעיות בקלות
אין לא פחד, והוא אדם חופשי.
מאחל לך
לקחת על עצמך יותר בעיות
לשמור על רמת עניין גבוה בחיים
ולהנות מהדרך
מורדי בוקאי
צוות דימור