איך אפשר להסתכל על החיים כמשחק?

איך אפשר להתייחס על החיים כמשחק ואיך זה יכול לעזור לך להמשיך לשחק

לפעמים החיים נהיים יותר מידי רציניים, אנחנו מפסיקים לחייך, הקשיים עולים יתר על המידה וזה כבר לא ממש כיף.
החיים לא נראים ממש כמו משחק אלא נראים יותר כמאבק על ההישרדות אבל אף על פי כן, גם אז זה עדיין פועל עם אותם המרכיבים רק במינונים שונים.
ורק אם נדע את המרכיבים נוכל לתקן כל משחק שמשתבש לנו בחיים. רוצה לדעת מה הם המרכיבים של כל המשחקים בחיים?

הנה מה שאיש חכם כתב:
"החיים הם משחק.משחק מורכב מחופש, מחסומים ומטרות" ל. רון האברד
מתוך הספר "סיינטולוגיה יסודות המחשבה."

דוגמאות ליישום

קודם כל בוא נבחן זאת: משחק כדורגל? או משחק שח מט? יש שם מטרות לכל משחק,
יש מה שמותר לעשות – חופש. ויש מה שאסור לעשות או אי אפשר לעשות – אלו המחסומים. לדוגמא אסור לשחק מעבר לקוים של המגרש – מחסום.
מותר לשחק בתוך המגרש – חופש. צריך להבקיע את השער של הקבוצה היריבה – מטרה. צריך להמית את המלך של השחקן האחר – מטרה

כל משחק שתבחן אותו מורכב משלושת המרכיבים האלו.
עכשיו כך זה משחק של נישואין, יש חופש, מחסומים ומטרות.
גם משחק של ללמוד באוניברסיטה כנ"ל יש שם חופש, מחסומים ומטרות.
כלומר כל פעילות שתבחר להסתכל עליה בחיים שלך מכילה את אותם מרכיבים: חופש, מחסומים ומטרות.

עכשיו, כאשר מה קורה כאשר המשחק מתחיל להיות לא כיף?
נכון, נוצר חוסר איזון בין השלושה.
לדוגמא, יותר מידי מחסומים, פחות מידי חופש. זה מהוה סוג של דיכוי על המשחק
אם זה קורה צריך להחזיר את האיזון והמשחק יכול להימשך בכיף.
זה דורש מחשבה, אבל זה אפשרי.
לדוגמא, יש למישהו עסק לתריסים, פתאום מתוספים עוד מתחרים בתחום.
זהו מחסום. העבודה נחלשת.פתרון להתקדם ולהתמקצע בנישה שדורשת יותר מיומנות.
לדוגמא: התמקצעות בתריסים מיוחדים עם פרופיל בלגי. פתאום יש פחות תחרות. ויש שם יותר חופש.המשחק ממשיך.

אולם אחת הבעיות העיקריות היא כשהמרכיב של "מטרה" יורד בחשיבותו בעיני השחקן. פתאום זה לא חשוב לך כמו שזה היה קודם. ואז נראה שהמשחק נגמר.
זה קורה בזוגיות, אך זה קורה בכל משחק אחר בחיים. פתאום נגמרה האהבה.
בוא ניקח לדוגמא סטודנט שרצה ללמוד לתואר, ואז אחרי שנתיים באמצע הדרך פתאום זה לא מעניין אותו יותר.
הלכה המטרה. האם זה הסוף של המשחק הזה? האם עליו לוותר? בזבז כבר שנתיים…
לא, כל מה שצריך הוא להצית מחדש את המטרה
כלומר, לתת לשחקן, לסטודנט במקרה הזה שוב להסתכל על המטרה מחדש, מה שהוא רצה להשיג, ולמה הוא רצה להשיג אתה זה, ומה יקרה אם הוא ישיג את המטרה וכ'. עד אשר המטרה ניצתת מחדש. ופתאום יש לו יותר מרץ להילחם ולהשיג את המטרה הזאת המשחק חוזר לתפקוד מדהים.

אפשר לאחר מכן לראות איך לשפר את המרכיבים האחרים במשחק שלו, ולתת לו יותר חופש בעזרת הוספת עזרי לימוד יותר אפקטיביים למשל: טכנולוגיית למידה. ואז יהיה לו יותר קל להמשיך ולהתגבר על המחסומים של הלימודים עצמם.
כך הוא יוכל להצליח במשחק שהוא בחר. צריך להבין שכל משחק מורכב משלושה מרכיבים: חופש מחסומים ומטרות.
וכדי שהמשחק ימשיך הסוד הוא לשמור את המרכיבים של המשחק מאוזנים.
"החיים הם משחק משחק מורכב מחופש, מחסומים ומטרות"

מאחלים לך לשחק את המשחקים שלך
בצורה טובה
עם הרבה הנאה
להתמיד בהם ולהצליח
מורדי בוקאי
צוות דימור

מה אנשים מחפשים?

מה אנשים מחפשים?

זה לא דבר שמדברים עליו באופן ישיר. אבל מעבר לכל מה שנראה לעיין. זה המשחק העיקרי שאנשים משחקים באופן פעיל.
הם גם לא יודו בכך באופן ישיר כי זה קצת מביך, "מה אני רוצה שיעריצו אותי?" "מה פתאום". אבל זה מה שיש שם בסופו של דבר.

הנה מה שאיש חכם כתב:

"החלק בעל הערך ביותר בחילופי תשומת לב הוא הערצה. הערצה היא חלקיק מיוחד. היא ממיס עולמי. היא עצם החומר שמרכיב קו תקשורת. והיא הדבר שנחשב רצוי במשחק של שלושת העולמות"

ל. רון האברד
מתוך הספר: יצירת היכולת האנושית

דוגמאות ליישום

כולנו רוצים תשומת לב.
ראיתי סרט השבוע בסינמטק, ששמו 'שתיים בלילה'. (מומלץ) והבחורה אומרת שם משהו שמשקף את זה באופן יפה
לא ציטוט מדויק, "אני חייבת שיהיה שם מישהו מבחוץ שיסתכל עלי שיאהב אותי שיעריך אותי אחרת אני סתם עומדת שם ולא יודעת מה לעשות".

מה זה משחק של שלושת העולמות?
זהו פשוט משחק שמתקיים כל הזמן בין שלושה עולמות והם:
העולם של האדם עצמו, המחשבות שלו הרעיונות שלו הרצונות שלו וכ'.
העולם המשותף לכולנו, כלומר העולם הפיזי שאנו חולקים בו עם אחרים את אותו מרחב, חפצים, אנרגיה וזמן. זאת הזירה של המשחק בעצם.
והשלישי הוא העולם של האדם האחר. המחשבות שלו הרעיונות שלו וכ'
בין שלושת העולמות ישנה אינטארקציה מתמדת. כל אחד מעוניין בתשומת לב של האחר, ולכן משתמש בשיטות מיוחדות שלו למשוך תשומת לב.

מה זו הערצה?
"הערצה היא חלקיק מיוחד. היא עצם החומר שמרכיב קו תקשורת"

בוא נקח דוגמא מוכרת:
בחור מסתכל על בחורה, יש בינהם קו תקשורת, הוא לא אומר כלום, הוא רק מסתכל עליה, כל תשומת הלב שלו נתונה אליה. הוא רק מסתכל עליה, לא משנה מה היא עושה באותו רגע, הוא פשוט, נטו, מסתכל עליה.
זאת הערצה. כשזה קורה היא תרגיש חשובה, אהודה, ובקיצור תרגיש טוב. לפעמים היא תבקש הסבר במילים, לחיזוק, או לפרשנות של המבט הארוך עליה."נו מה?, תגיד משהו" אבל גם אם הוא יגיד, "אני סתם אוהב להסתכל עליך" זה יספיק.
מה שהיה כאן נקרא הערצה.

הערצה – ממיס עולמי – מה זאת אומרת?
ואיך אפשר להשתמש בזה בחיי היום-יום

במשחק העולמות, יש לנו הרבה פעמים חוסר הסכמה, אפילו בין חברים, בין בני משפחה, בני זוג, ואפילו בין יריבים. אחת התופעות הנלוות לחוסר הסכמה הוא שרמת האהדה יורדת, אנחנו נמנעים מלתת לאדם האחר תשומת לב, אנחנו לא אוהבים אותו, אנחנו מפגינים את זה. בקיצור אנחנו מתנהגים אליו לא יפה.

האם הגישה הזאת עוזרת לנו? לא. האם זה פותר את המחלוקת, או את אי-ההסכמה? האם זה משקם יחסים? האם זה פותר את המשברים? ברור שלא. זה בדרך כלל מחריף אותה או מקבע אותה להרבה זמן.

כדי להמיס את המשבר אנחנו צריכים חומר חזק, חומר טוב. חומר חדש. קוראים לחומר הממיס הזה – הערצה.

דוגמא בזוגיות:
אשתך כועסת עליך כי אתה מאחר שוב לחתונה של חברים טובים שלכם. אתה מחליט במקום לריב איתה, להצדיק את עצמך, וכ' – "השיטות הישנות" להשתמש ב"הערצה" על מנת להמיס את הכעס שלה.אתה מיישר עליה מבט עם האהדה הכי גדולה שאתה יכול למשך עשרים שניות ואומר לה "את נראית מדהים". ייתכן וזה לא ימיס את כל הכעס אבל זה כבר יתחיל את העבודה בכיוון. היא תגיד: "אבל למה תמיד אתה מאחר לי, אתה יודע כמה זה חשוב לי נכון" אבל היא תישמע פחות כועסת.
ואתה תמשיך להסתכל עליה בהערצה "את כל כך צודקת, ואת נראית מדהים" ופתאום כל הכעס הזה יעלם.זה לקח פחות משתי דקות של הערצה לעומת שבוע וחצי של כעסים מתמשכים זה פשוט קסם.ממיס עולמי.

יכולתי לתת לך עוד מלא דוגמאות: אפילו על יריבים בבית משפט, יריבים פוליטיים, שכנים עויינים.זה פשוט עובד.
במקום להיכנס למסלול "המתבקש" של לריב עם האחר נסה להשתמש בגישה החדשה הזאת, להפוך את זה לחלוטין,
להזרים לשם הערצה, ולראות הכל נמס.

אתה יכול לחשוב על דוגמאות בעצמך. בחיים שלך. ומה שחשוב להעיז להשתמש בנתון הזה.

הערצה = ממיס עולמי

מאחלים לך להמיס את כל המשברים שלך
בזמן קצר עם השימוש
בממיס העולמי – הערצה

מורדי בוקאי
צוות דימור

פרח ושגשג מאת ל. רון האברד – מסר לשנה החדשה

פרח ושגשג


"דברים רבים מתרחשים כעת, והרבה מאוד אנשים מצוינים עובדים כדי ליצור עתיד טוב יותר עבור סיינטולוגיה, עבור ארגונים ועבור כולם.

אולם הרבה מזה הוא בעתיד. לכן, האם אתה פשוט יושב ומחכה? או שיש משהו שאתה יכול לעשות ברגע זה?

אכן יש: החלט לפרוח ולשגשג! ואז פרח ושגשג!

אין דרך קטלנית יותר להתנקם באדם מדכא* או באדם שמביע אנטגוניזם או בחברה משפילה מאשר באמצעות פריחה ושגשוג.

כל מה שאדם או חברה מדכאים מנסים לעשות הוא למנוע מן האדם לפרוח ולשגשג.

להמשיך לקרוא פרח ושגשג מאת ל. רון האברד – מסר לשנה החדשה

למה יש שמועות וסיפורים מעוותים

זהו תרגום חופשי – המאמר המקורי באנגלית מצורף, וכן מילון מונחים קצרצר)

"מדי פעם הקבוצה רוצה לדעת משהו על סיינטולוגיה.

הם שמעו דברים.

החקירות האלה עלי נענות באופן הטוב ביותר כך: בכל הניסיון של רון עם שמועות וסיפורים על עצמו, הוא עדיין לא שמע סיפור אחד ויחיד שחזר אליו בצורה שאפילו קרובה במעורפל לאמת או לנסיבות שבהן מדובר, והוא שמע הרבה הרבה דברים שלא קרו כלל.

"זה גם המצב עם סיינטולוגים בכלל. דברים רבים נאמרים עליהם, אך מדי פעם הם עוברים את הניסיון הזה כאשר אחד מהסיפורים האלה חוזר אליהם, וכאשר הוא חוזר אליהם, הם לא יכירו את האירוע."

"מה שקורה הוא שזוהי רמת הטון של הציבור וכך שערוריות ושקרים מקבלים עדיפות. אני מבקש ממך לבדוק את טבלת ההערכה האנושית ותגלה שבטבלה הזו, אמת אינה קיימת מתחת לרמה 2.0.

לכן, מדוע אתה מופתע שמופצים כל כך הרבה סיפורים מעוותים?

הם מופצים עליך כסיינטולוג וגם עלי כמייסד של סיינטולוגיה.

ביחד, אנחנו יכולים לגבור על הקפריזות שבקו התקשורת האנושי.

הדוגמה נקבעה עבור הציבור באמצעות העיתונים שלו, אשר לכשעצמם מספקים מעט מלבד שקרים."

ל. רון האברד

מתוך מאמר ל.ר.ה 15 במרץ 1955

הסיינטולוג, מדריך להפצה של חומר

“The group occasionally wants to know something about other Scientologists. They have heard things. Those inquiries about myself are best answered in this wise: that in all Ron’s experience with rumors and stories about himself, he has yet to hear one single story come back to him in a form which even vaguely approached the truth or the circumstances about which it was told, and has heard many, many things which did not happen at all. “Thus it is the case with Scientologists at large. Many things are said about them, but they have this experience every now and then that one of these stories comes back to them and, when it comes back to them, they will not recognize the incident.

“It happens that it is the tone level of the general public that scandal and untruth take precedence. I ask you to consult the Chart of Human Evaluation and you will discover in that chart that truth does not exist below the level of 2.0. Therefore, why should you be surprised that so many twisted stories are circulated? They are circulated about you as a Scientologist as well as about me as the Founder of Scientology. Standing together, we can best this vagary of human communication line. The example is set for the public by its newspapers, which themselves offer little but untruths.”

– L. Ron Hubbard

From LRH Article 15 March 1955

The Scientologist, A Manual on the Dissemination of Material

סיינטולוגיה: מעבדות לחרות

ההיסטוריה כפי הנראה חוזרת על עצמה. תקופה של דיכוי ואז השתחררות מהדיכוי לתקופה יותר טובה  שבה יש חופש מהלחץ והדיכוי של התקופה הקודמת, אבל פתאום מתגלים מקורות דיכוי אחרים שמשתלטים על חיינו. והכל חוזר במחזוריות אז האם באמת אנו יוצאים לחרות?

האם אפשר באמת להגיע לחופש ולהישאר חופשי. מבלי שדיכוי אחר יכנס לתמונה של חיינו?

האם אפשרי להיות חופשי? ומה זה בעצם חופש?

להמשיך לקרוא סיינטולוגיה: מעבדות לחרות

אימון קואצ'ינג מאת: ל. רון האברד 24-5-1968

המאמר "אימון" ,המוגש כאן לפניכם, נכתב על ידי ל. רון האברד ב 24-5-1968 על מנת לעזור לתלמידים לאמן זה את זה בתרגילי הכשרה או בקיצור ת"רים – בסיינטולוגיה קיימים תרגילים שמאפשרים לכל אדם לשפר את רמת המיומנות של התקשורת שלו. תרגיל הוא שיטת לימוד או הכשרה שבה אדם מבצע נוהל פעם אחר פעם כדי להפוך את אותה מיומנות למושלמת. תרגילי תקשורת אלה, שנקראים תרגילי הכשרה או בקיצור ת"רים, עוסקים בחלקים השונים של נוסחת התקשורת. הת"רים של נוסחת התקשורת ממוספרים מ- 0 ועד 4 . עקרונות האימון ניתנים ליישום על כל אימון שהוא בכל נושא. ויכול לעזור למאמנים אישיים בכל תחום שהם רוצים לאמן… להמשיך לקרוא אימון קואצ'ינג מאת: ל. רון האברד 24-5-1968

סיינטולוגיה ואימון אישי – הצצה למקורות

אימון אישי

נראה שהאופנה של אימון אישי פורחת בארץ במיוחד בעשור האחרון. וזה מאוד מעניין מכיוון שהרבה מאוד מהחוכמה של סיינטולוגיה זרמה החוצה אל החברה בשישים שנות קיומה. והרעיונות של סיינטולוגיה בהיותם אמת, בהיותם רעיונות שפועלים ומשיגי תוצאות שוכתבו בדרכים רבות, ועקבות המקור טושטשו פעמים רבות מספור. להמשיך לקרוא סיינטולוגיה ואימון אישי – הצצה למקורות

סיינטולוגיה: החדשות הטובות ביותר עבור המין האנושי ועבורך…

מעניין, למה שמישהו יתנגד לקבל עזרה? למה שמישהו יסתייג מללמוד משהו חכם שיכול לשרת אותו?

למה שמישהו לא ירצה לגעת במשהו שיכול לגרום לו להבין את החיים יותר טוב ולהיות יותר מאושר.

זה לא הגיוני? נכון?  אז למה בכל זאת זה קורה? להמשיך לקרוא סיינטולוגיה: החדשות הטובות ביותר עבור המין האנושי ועבורך…

סיינטולוגיה: מהו השכר האמיתי שאדם מקבל…


לפעמים זה מטעה, בעולם חומרי שכזה שרק כסף מדבר, אנשים שוכחים מה התגמול האמיתי בחיים.

ילד קטן שמחייך אליך, ואומר לך תודה, ואתה יודע שעזרת לו. איזה הרגשה נפלאה. האם אין זה שכר מדהים? להמשיך לקרוא סיינטולוגיה: מהו השכר האמיתי שאדם מקבל…

סיינטולוגיה: לחשוב בגדול

הנטייה הטבעית של אנשים – חוק הגרביטציה

אנשים לפעמים חושבים להתרכז בפינה הקטנה שלהם, לשאוף למטרות לא גדולות לשם שינוי,  לדאוג לעצמם וזהו, מכירים את זה?

זהו הלך מחשבה כזה שאנשים מגיעים אליו. בדרך כלל זה קורה אחרי שכמה מטרות קודמות וגדולות יותר נכשלו. (ניתן לשקם מטרות, אבל זה נושא לפוסט בפני עצמו. בעתיד…)

האמת שגם כשהם מקטינים את שדה המשחק שלהם ובוחרים שאיפות קטנות יותר, דברים לא בהכרח מסתדרים בצורה טובה, כלומר הקטנת המטרות אינה ערובה להשגתן ולכן אינה ערובה להצלחה או לאושר.

אך יש נתון שיכול לעזור לאדם אם הוא משתמש בו בחיים שלו בכל איזור פעולה ובכל רגע נתון.

[המשך…]

סיינטולוגיה היא מדעית

אתה מבין, סיינטולוגיה היא מדעית בחשיבה שלה. מה שעובד נשאר במסגרת החומרים של סיינטולוגיה, מה שלא עובד נשאר בחוץ. כך שבספרים ובהרצאות של סיינטולוגיה אתה נתקל בנתוני אמת לכל כל הדרך – רק מה שעובד פועל ונותן תוצאות טובות נכלל בחומרי הסיינטולוגיה.

אז אם הנטייה הטבעית של אנשים היא להקטין את המטרות או את השאיפות שלהן עם השיקול שיש סיכוי גדול יותר להשיג את אותן מטרות ושאיפות, מסתבר שהתשובה הנכונה היא בדיוק ההפך, והציטוט הלקוח מתוך חומרי הסיינטולוגיה, עוד מעט יסביר לך למה.

דמיון עוזר בהחלט

דמיון הוא איכות חשובה. היא עוזרת לאדם לראות את הדבר בעיני רוחו, עוד לפני שהדבר קרה בפועל. אז כן כל הממציאים והגאונים והאמנים שחוזים את העתיד, מדמיינים איך משהו הולך להיות יוצרים בעצם את המציאות העתידית.

הדוגמא הכי קלסית היא בנימין זאב הרצל שכתב את החזון שלו בספר מדינת היהודים והרעיון שלו התממש במידה רבה. אפשר לומר שהיה לו פוסטיולייט חזק, והוא כיוון אותו ממש גבוהה.

לומדים מילה חדשה: 'פוסטיולייט'

בסיינטולוגזית (סיינטולוגיה זו שפה קלה יחסית, מאוד הגיונית) קוראים לפעולה של להציב מטרה או שאיפה לעשות 'פוסטיולייט' – זה לשים שם משהו ברמת המחשבה שמשהו הולך להיות במצב מסוים בעולם הגשמי, כל דבר בעולמינו מתחיל בכך שמישהו עושה לו פוסיולייט כלומר מישהו גרם לו לקרות או להתקיים.

אז ההמלצה היא לחשוב בגדול, לעשות פוסטיולייטים גדולים ומדהימים, לתת לדמיון לעבוד, וליצור את המציאות של המחר, והלואי וזאת תהיה חברת טובה יותר ובטוחה יותר עבור כולנו. אמן.

והנה הציטוט:

הדרך היא לחשוב בגדול

"הדרך היחידה שבה אתם באמת

יכולים לעשות פוסטולייט לשאיפה

מכל סוג בכלל היא דמיון.

ואם אתם לא עושים פוסטולייט לשאיפות יומרניות –

אם אתם לא חותרים לעבר מטרה גבוהה –

אין ספק שלא תגיעו לצמרת האורן,

כי זה דורש כמות כזאת

כדי להשיג כמות כזאת.

ב'עליסה בארץ הפלאות' כתוב

שצריך לרוץ כדי לעמוד בקצב.

אם אתם רוצים להגיע לאן שהוא,

אתם צריכים לרוץ מהר כפליים."

ל. רון האברד

מתוך הקורס המיוחד להערכה אנושית